המעבר ממעמד של חף מחשד למעמד של נאשם בפלילים מהווה נקודת מפנה בעלת השלכות על חייו של כל אדם, ללא קשר לשאלת חפותו או אשמתו. ההחלטה על הגשת כתב האישום כרוכה בפגיעה ממשית בזכויות, בשם הטוב וביציבות הכלכלית והנפשית של האדם, נזקים שלא בהכרח ניתן לשקם גם במקרה של זיכוי.
ההתמודדות הנכונה עם כתב אישום אינה מתחילה באולם בית המשפט, אלא דווקא בניסיון למנוע את ניהול ההליך מלכתחילה או לצמצם את היקפו כבר בשלבים המוקדמים.
ביטול כתב אישום פלילי
ביטול כתב אישום פלילי או צמצום מהותי שלו בשלב מוקדם נועד להפחית סיכונים ולהעניק ודאות גבוהה יותר לנאשם, תוך חיסכון בזמן, במשאבים ובעיקר במחיר האישי הכבד שגובה ההליך הפלילי. ישנם מספר דרכים לקדם את ביטול כתב האישום או לפעול להפחתת האישומים במספר כלים ובמספר צמתים מרכזיים בהליך הפלילי:
לפני הגשת כתב האישום- הליך השימוע
הזכות לשימוע עומדת לזכות חשודים אשר הוחלט להגיש כנגדם כתב אישום בעבירות מסוג פשע, אשר הענישה המינימלית בגינן היא 3 שנות מאסר ויותר. מטרת השימוע היא לשכנע את התביעה לסגת בה מהחלטתה על הגשת כתב אישום, או להביא לשינוי ולצמצום שלו.
השימוע הוא הליך המתקיים בעיקרו בכתב, כאשר לאחר הודעת התביעה על ההחלטה להגשת כתב אישום כנגד החשוד מחובתה להעביר ולחשוף את חומר הראיות עליו מתבססת ההחלטה. לאחר עיון בחומר הראיות ובהתאם לנסיבות רשאי החשוד להגיש את טיעוניו בכתב, ואף לקיים פגישה במשרדי המאשימה עם הפרקליט הממונה..
באמצעות שימוע ניתן להתייחס לראיות, להטיל ספק בחוזק הראיות וביכולתה של התביעה להשיג הרשעה באמצעותן, לערער על אופן השגתן וכשירותן, ולחתור להפחתה או לביטול של האישומים.
עם תחילת ההליך המשפטי- טענות מקדמיות לביטול כתב אישום
לאחר תחילת המשפט, הנאשם רשאי להעלות טענות מקדמיות שקבלתן עשויה להוביל לביטול כתב האישום טרם קיומו של משפט בפועל. בין הטענות המקדמיות הנהוגות:
אכיפה בררנית- טענה המבוססת על עיקרון השוויון בפני החוק, במקרים בהם ניתן להוכיח כי חשודים אחרים בנסיבות דומות לא הואשמו. דוגמא:
מפגינים שהואשמו בפעולות אלימות טענו כי עבירות דומות של מפגינים מן המתרס הפוליטי האחר לא נאכפו.
הגנה מן הצדק- טענה המרכזית העוסקת במקרים בהם הגשת האישום או ניהולו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, תוך מתן דגש על הליכי החקירה ואופן גילוי הראיות, הצבעה על פגמים בהליך שבהיעדרם לא ניתן היה לבסס את התשתית הראייתית עליה התבסס כתב האישום. דוגמא:
אישום בעבירת סחיטה באיומים המבוסס על האזנת סתר בניגוד לחוק, שפסילתה הביאה לקריסת התיק כולו.
הסדר טיעון
עסקת טיעון היא אחד הכלים המרכזיים והמשמעותיים בניהול ההליך הפלילי, ולעיתים קרובות היא זו שמעצבת בפועל את תוצאת התיק. מדובר בהסכמה בין התביעה לנאשם, במסגרתה מודה הנאשם בעובדות או בעבירות מסוימות, ובתמורה התביעה מסכימה להקל עמו, בין אם באמצעות תיקון כתב האישום, מחיקת סעיפים, או הסכמה לעונש מופחת. עבור הנאשם, מדובר לא פעם במהלך שמעניק ודאות ומפחית סיכונים, במיוחד נוכח חוסר הוודאות הטמון בניהול משפט מלא והאפשרות להרשעה חמורה יותר.
מעבר להיבט הפרקטי, לעסקאות טיעון יש גם תפקיד מערכתי חשוב: הן מאפשרות לייעל את עבודת מערכת המשפט, לצמצם עומס בבתי המשפט ולחסוך בזמן שיפוטי יקר. עם זאת, ההחלטה האם להיכנס לעסקת טיעון דורשת בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, סיכויי ההגנה והשלכות ההרשעה. לעיתים, ניהול משא ומתן נכון יכול להביא לצמצום משמעותי של האישום ואף לשינוי מהותי בתמונת המצב המשפטית, ומדובר בצומת דרכים שבו אסטרטגיה משפטית מדויקת יכולה לעשות את ההבדל בין הרשעה חמורה לתוצאה מקלה בהרבה.
הסדר טיעון ניתן לבסס בשלבים שונים של ההליך, לפני תחילת ההליך המשפטי ולעתים גם במהלכו, בהתאם להתפתחויות ולראיות. הסדר טיעון דורש את אישור בית המשפט ובמסגרתו צפוי הנאשם להרשעה בעבירה עליה הוסכם.
התמודדות נכונה עם כתב אישום מחייבת ראייה רחבה ואסטרטגיה משפטית ממוקדת. החל מניצול הזכות לשימוע טרם הגשת כתב האישום, דרך העלאת טענות מקדמיות שיכולות להביא לביטול או צמצום האישום, ועד ניהול משא ומתן קפדני בעסקת טיעון. התנהלות חכמה של עורך דין פלילי מנוסה עשויה להפחית משמעותית את הסיכון האישי והכלכלי ולהגן על הנאשם בתרחיש המורכב, על עתידו ולהבטיח את שיקומו.