הוצאות מוכרות לשכיר לפי פקודת מס הכנסה והפסיקה

מאת: אביתר רוזן | דין ומשפט

במהלך עבודתי פגשתי לא מעט שכירים שמופתעים לגלות שגם להם, לא רק לעצמאים, יש אפשרות ליהנות מהטבות מס בגין הוצאות מסוימות הקשורות לעבודה. רבים מניחים שהדוחות השנתיים והטבות המס שייכים בלעדית לעצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, אך המציאות שונה. גם כשכירים, ניתן לדרוש החזר מס על הוצאות ששורשן בפעילות תעסוקתית, ובלבד שהן עומדות בתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה. הבנת ההבחנה בין הוצאה פרטית להוצאה הקשורה לעבודה, יכולה להשפיע משמעותית על גובה המס ששכיר משלם לאורך השנים.

המסגרת המשפטית והעקרונות להכרה בהוצאה

על פי פקודת מס הכנסה, רק הוצאה שהיא "לשם ייצור ההכנסה" עשויה להיחשב כהוצאה מוכרת. גישה זו חלה בעיקר על עצמאים, אך בהחלט יש לה הקבלות גם כשמדובר בשכירים. הפקודה אומנם אינה מפרטת רשימת הוצאות מותרות לשכירים, אך בהסתמך על פרשנויות רשות המסים והחלטות פסיקה, ניתן לשרטט גבולות גזרה. המבחן המרכזי הוא מידת הזיקה בין ההוצאה לבין הכנסה מעבודה. הוצאה המשרתת את העבודה ולא את נוחותו האישית של העובד, עשויה להיות מוכרת.

סוגי הוצאות נפוצות שיכולות להיות מוכרות לשכיר

השאלה אילו הוצאות עשויות להיות מוכרות תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. עם זאת, קיימות קטגוריות כלליות שמוכרות יותר בתור הוצאות פוטנציאליות:

  • הוצאות עבור רכישת ציוד מקצועי – לדוגמה, מחשב אישי המשמש לעבודה בבית או ציוד טכני למהנדס.
  • נסיעות לצורכי עבודה – כאשר מדובר בנסיעות שאינן ממקום המגורים הקבוע אל מקום העבודה, אלא נסיעות שנעשו למטרות מקצועיות כמו נסיעות לפגישות או קורסים מקצועיים.
  • הכשרות מקצועיות – למשל, השתתפות בהשתלמות מקצועית המיועדת לשמור על רמת הידע הנדרש לעיסוק במקצוע.
  • תשלום דמי חבר לגופים מקצועיים – בעיקר באותם מקרים שהחברות בארגון היא תנאי לעיסוק במקצוע.

שכיר במעמד מיוחד – עובד שיש לו הכנסות נוספות מהעבודה

ישנם עובדים שמעמדם מגשר בין שכיר לעצמאי, כמו למשל מרצים המועסקים כשכירים באקדמיה אך גם מרצים במסגרות שונות בתשלום. במקרים כאלה, יתכן שהרשות תכיר לחשבי המס ביותר הוצאות שנובעות מאופי העבודה הרב-תחומית. זה דורש הערכת זיקה בין אותן הוצאות לבין מקורות ההכנסה, וניתן לעתים להגיש דוח שנתי למס הכנסה כדי לשקלל את כלל ההוצאות לעומת ההכנסות.

אילו הוצאות לא יוכרו בדרך כלל

במהלך העיסוק בנושא, מצאתי ששכירים מנסים לעיתים לדרוש הוצאות שמשמעותן בעיקר פרטית. חשוב להיות מודעים לכך שהוצאה לא תוכר אם היא איננה נדרשת ישירות על מנת להפיק הכנסה. כך לדוגמה:

  • רכישת בגדי עבודה שאין להם אופי מקצועי מובהק (כגון חליפה לעורך דין או לבנקאי – תיחשב לרוב אישית ולא הוצאה מקצועית).
  • נסיעה יומית לעבודה – נחשבת לחלק בלתי נפרד משגרת חייו של השכיר, ולא הוצאה מוכרת.
  • הוצאות על ארוחות או ביגוד כללי – גם אם נאכל בעבודה או נרכש לצורך הופעה ייצוגית, אין בהן זיקה ישירה מספקת לעבודה כדי להצדיק הכרה.

חשיבות הרישום והשמירה על אסמכתאות

גם במקרים שבהם ההוצאה ברורה ומוצדקת, אין ערך לדרישה אם לא ניתן לגבותה במסמכים. שמירת קבלות, חשבוניות מקוריות ותיעוד מטרת ההוצאה – כל אלה חיוניים. מניסיוני, שכירים שמודעים לחשיבות הזו ומנהלים מסמכים אישיים לאורך השנה, יכולים להקטין את חוב המס שלהם בצורה משמעותית בעת בקשת החזר מס או הגשת דוח שנתי.

הליך הפנייה לרשות המסים

רבים אינם מודעים לכך שכל שכיר רשאי להגיש דוח שנתי ביוזמתו, גם אם אינו מחויב לכך. באמצעות הדוח ניתן לכלול בקשה להכרה בהוצאות הרלוונטיות. רשות המסים בוחנת את הבקשות באופן מהותי, כך שלעיתים גם הוצאה שאינה רשומה בפקודה, אך הוכח שהיא נדרשה לעבודה, עדיין תוכר.

במקרים מסוימים, ניתן גם לפנות בבקשה אישית לפקיד השומה להכיר בהוצאה חריגה או לא שגרתית, בצירוף הסברים ואסמכתאות מתאימות. חשוב לזכור שהתהליך עלול להימשך זמן וכולל לעיתים דרישת הבהרות.

מבט לעתיד – חקיקה והתפתחויות פסיקתיות

בעשורים האחרונים נראית מגמה ליברלית יותר מצד הפסיקה כאשר מדובר בזכותו של שכיר לנכות הוצאות מהכנסתו. במיוחד במקצועות הדורשים ידע מתעדכן או ציוד מיוחד, קיימת הכרה הולכת וגדלה בצורך לאפשר לשכירים ליהנות מהטבות בדומה לעצמאיים. יחד עם זאת, לא קיימת עדיין חקיקה מסודרת שמסדירה הוצאה מוכרת לשכיר באופן מפורש, כך שתחום זה מושפע רבות מהחלטות ניהוליות של רשות המסים והערכות פקידי השומה בשטח.

דוגמה היפותטית להמחשה

נניח ששכירה העוסקת בעיצוב גרפי, מועסקת במשרה מלאה בחברה אך מתבקשת לעבוד גם מהבית מדי פעם. היא רוכשת מחשב גרפי מקצועי והתקינה תוכנות ייחודיות. היא אף משתתפת בקורס עדכון טכנולוגי בשעות הערב. אם תשמור קבלות והוכחות לשימושים תעסוקתיים – חלק משמעותי מההוצאות האלו עשוי להיות מוכר.

סיכום ביניים – מתי כדאי לבדוק את הזכאות

  • אם רכשתם ציוד לצרכי עבודה באופן עצמאי
  • אם השתתפתם בקורסים מקצועיים או השתלמויות
  • אם שילמתם דמי חבר לארגון מקצועי
  • אם ביצעתם נסיעות לא שגרתיות הקשורות לעבודה

בכל אחד מהמקרים האלו, ייתכן ואתם זכאים להחזר מס – בתנאי שתוכלו להוכיח את הקשר הישיר בין ההוצאה לבין העבודה. כדאי לשמור מסמכים ולבחון אחת לשנה את אפשרות הגשת הדוח השנתי, אפילו אם אינכם מחויבים לעשות זאת.

המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, יש לפנות לעורך דין.

לקבלת ייעוץ ללא התחייבות מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.