שכר דירקטוריון בחוק החברות והפסיקה הרגולטורית

דירקטוריון החברה הוא הגוף שמנווט את הספינה הארגונית – הוא אחראי על קבלת החלטות אסטרטגיות, על פיקוח ומעקב אחר פעילות ההנהלה ועל שמירה על טובת החברה ובעלי מניותיה. בדרך כלל, מדובר באנשי מקצוע מנוסים, בעלי רקע משפטי, כלכלי או ניהולי, שנושאים באחריות אישית וחוקית רחבה. לאורך השנים, נדרשתי לא אחת להסביר מה כולל שכר הדירקטוריון, כיצד נקבעו רכיביו ומה אמות המידה לקביעת הסכומים – נושא שמעניין שורת בעלי עניין, משקיעים וחברות כאחד.

המסגרת הנורמטיבית לקביעת שכר הדירקטורים

החוק המרכזי שמסדיר את פעולתו של הדירקטוריון הוא חוק החברות, התשנ"ט–1999. עם זאת, קביעת שכר הדירקטוריון מושפעת גם מהוראות רגולטוריות, ובראשן תקנות החברות (כללי שכר ודמי השתתפות של דירקטור חיצוני), והוראות רשות ניירות ערך לגבי חברות ציבוריות. ברקע הדברים עומד עיקרון מרכזי: הגמול חייב להיות סביר בנסיבות העניין, ולא לפגוע בטובתה של החברה או בהוגנות כלפי בעלי מניותיה.

ברוב החברות הציבוריות קיימת ועדת תגמול, אשר ממליצה לדירקטוריון על תנאי ההעסקה והשכר של אחדים מבעלי התפקידים, ובכללם דירקטורים. ההחלטה הסופית מחייבת אישור של הדירקטוריון ולעיתים גם של האסיפה הכללית, בהתאם להרכב הגוף המאשר וסיווגו של הדירקטור (פנימי, חיצוני או בלתי תלוי).

הבחנה בין סוגי דירקטורים לעניין השכר

מניסיוני, חשוב להבחין בין סוגי הדירקטורים בשל ההשלכות הישירות על גובה השכר ואופן אישורו:

• דירקטור רגיל: לרוב נבחר על ידי בעלי מניות מהותיים כחלק מנציגותם בחברה. שכרו נקבע בפשטות יחסית.
• דירקטור בלתי תלוי: אמור להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולכן תנאי שכרו זוכים לבחינה קפדנית יותר.
• דירקטור חיצוני: נבחר במנגנון מיוחד, כנדרש על פי דין עבור חברות ציבוריות. שכרו מוסדר בתקנות ייעודיות ויש לו תקרה ומבנה גמול אחיד יחסית שקבוע ברגולציה.

ככל שמדובר בדירקטורים חיצוניים – החוק הישראלי מגביל את גובה הגמול ואוסר על מתן תגמולים משתנים כגון מניות או הטבות אחרות, כדי להבטיח את עצמאותם.

רכיבי השכר המרכזיים

התגמול לדירקטור מורכב לרוב משלושה חלקים עיקריים:

• שכר קבוע – סכום בסיס שמשולם עבור עצם כהונתו של הדירקטור, גם אם לא התקיימו ישיבות בפועל.
• דמי ישיבה – תשלום בעבור השתתפות פעילה בישיבות דירקטוריון וועדות משנה.
• תגמול משתנה או מבוסס ביצועים (בחברות פרטיות בעיקר) – מענקים, אופציות או מניות שנועדו לתמרץ את הדירקטור לשפר את ביצועי החברה (כפוף לאישורים רגולטוריים ולמגבלות חוקיות).

במקרים מסוימים מקבל הדירקטור גם החזר הוצאות נסיעה, לינה ואירוח – אם הדבר נדרש לתפקודו התקין, אך גם הוצאות אלו דורשות הקפדה על כללי שקיפות ואישור מתאים.

מה משפיע על גובה השכר?

ישנם מספר גורמים שבדרך כלל נבחנים בעת קביעת הגמול לדירקטור, והם משתנים בין חברה לחברה:

• היקף הפעילות של החברה ומורכבותה העסקית
• היקף האחריות והנטל המוטל על הדירקטור
• השוואה לנהוג בחברות דומות בענף
• רמת הידע או המומחיות של הדירקטור (למשל, ידע משפטי, רגולטורי או פיננסי משמעותי)

לעיתים נשקלת גם השאלה באיזו תדירות מתקיימות ישיבות, והאם הדירקטור פעיל גם בוועדות משנה כמו ועדת ביקורת או ועדת תגמול – פעילות נוספת המזכה, לעיתים, בתשלום נוסף.

השלכות משפטיות ואחריות דירקטורים

על אף שמדובר בתפקיד חלקי שאינו ניהולי במובהק, הדין הטיל על הדירקטורים חובות נאמנות וזהירות חמורות. לכן, הציפייה היא שהשכר שהם מקבלים ישקף גם את החשיפה המשפטית – למשל במקרים של הפרת חובת זהירות שגרמה נזק לחברה או לבעלי המניות.

בתי המשפט בישראל הכירו בעבר בכך שלדירקטורים יש אחריות רחבה, ולעיתים אף אישית. בהתאם לכך, ישנם דירקטורים שדורשים ביטוח נושא משרה והתחייבות לשיפוי – תנאים שנכנסים ככלל להסכם תגמולם עם החברה.

חברות פרטיות לעומת ציבוריות – פערים בגמול

בחברות ציבוריות, כאמור, הגמול כפוף לפיקוח ציבורי, חובה לדווח לציבור על תנאי התגמול ולפעול לפי מדיניות תגמול מאושרת. לעומת זאת, חברות פרטיות נהנות ממרחב גמישות גדול יותר. הגמול נקבע בהסכמה בין הצדדים, בכפוף לחוק החברות, אך ללא דרישות הדיווח והאישור המחמירות המאפיינות חברות ציבוריות.

עם זאת, גם בחברות פרטיות נהוג לשמור על שקיפות כלשהי כלפי יתר בעלי המניות ולנהוג בזהירות במתן תגמול לחברי דירקטוריון, במיוחד כשאין מדובר בנציגים מוסכמים של בעלי מניות מהותיים.

דוגמה היפותטית לקביעת שכר דירקטור

ניקח לדוגמה חברת טכנולוגיה ציבורית בגודל בינוני. ועדת התגמול שלה נפגשת ובוחנת את תנאי השוק: נמצא כי שכר דירקטור חיצוני בחברות דומות עומד על 80 אלף ש"ח קבוע לשנה + 1,500 ש"ח בעבור כל ישיבה. הצעה זו מובאת לאישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית, בהתאם לחוק. בנוסף, מוצע כי דירקטורים שמכהנים בוועדת הביקורת יקבלו תוספת של 10% לדמי ההשתתפות – בתנאי שההיקף החודשי של הישיבות גבוה מהממוצע הרגיל.

השוואה זו שומרת על רמת תמרוץ מאוזנת, מונעת תמריצים עודפים לשיקולים זרים, ומכבדת את אופי ואחריות התפקיד.

סיכום מגמות ושיקולים עכשוויים

שיח הולך וגובר על ממשל תאגידי אחראי וניהול שקוף מביא לשאלות חוזרות לגבי רמות הגמול של דירקטורים. גופים מוסדיים ומשקיעים מוסדיים מצפים לראות מבנה תגמול מאוזן, שאינו עודף ואינו חושף את החברה לביקורת מיותרת.

בתקופה האחרונה זיהיתי מגמה של קידום גמול משתנה גם עבור דירקטורים – בעיקר בחברות טכנולוגיה – תוך הצבת גבולות ברורים ועיגון בתנאי חובת הזהירות. מנגד, בעסקים ותיקים או ריכוזיים עדיין נשמרת נטייה לגמול קבוע ומינימלי, מתוך רצון לשקול כל תמריץ בכובד ראש.