גירושין נוצרים בישראל – היבטים דתיים ומשפטיים מרכזיים

כשמדברים על גירושין בישראל, רובנו חושבים על בני זוג יהודים הפונים לבית הדין הרבני. אבל אני למדתי מניסיוני שתחום הגירושין בישראל רחב ומורכב הרבה יותר, בייחוד כשמדובר בבני זוג השייכים לעדות נוכריות. אחד התחומים הפחות מוכרים אך המשמעותיים הוא דיני הגירושין בקרב העדה הנוצרית. מדובר בעולם שלם של הלכות ומשפטים, אשר פועל לפי כללים נפרדים לחלוטין מאלה שמוכרים במערכת האזרחית או הדתית היהודית.

פיצול הסמכויות והמשמעויות לבני זוג נוצרים

בישראל קיימת הבחנה ברורה בין נישואין וגירושין של בני דתות שונות. סמכויות השיפוט בתחום זה ניתנו לבתי הדין הדתיים של כל עדה מוכרת. בכל הנוגע לנוצרים – קיימות מספר כנסיות נוצריות מוכרות, כאשר לכל אחת מהן דין פנימי וסמכות שיפוט משלה. זה יוצר מצב בו זוגות נוצרים המעוניינים להתגרש כפופים לא רק לדינים של מדינת ישראל אלא גם לכללים ולפרוצדורות הכנסייתיים, כפי שהן נהוגות בכנסייה הספציפית אליה הם משתייכים.

מי מוסמך לשפוט – חלוקה בין עדות נוצריות

בישראל ישנן כנסיות מוכרות כגון הכנסייה הרומית-קתולית, היוונית-אורתודוקסית, הארמנית, הסיריאנית והכנסיות האנגליקנית והאסמבליאנית. כל אחת מתפעלות את מוסדות השיפוט שלה, לרוב באמצעות בית דין כנסייתי פנימי או טריבונל. בתי הדין הללו אינם כפופים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אלא פועלים באופן עצמאי לפי המסורת הדתית שלהם, כפי שקבוע בצווים ובחוקים של תקופת המנדט הבריטי ובחקיקה הישראלית כמו חוק שיפוט בענייני התדיינות בין בני עדות שונות (משנת 1955).

קשיים שנוצרים בהליכי גירושין כנסייתיים

באופן מעשי, זוג נוצרי המבקש להתגרש עלול להיתקל בקושי ניכר – הכנסיות עצמן, בעיקר הקתולית והאורתודוקסיות, רואות בנישואין איחוד קדוש שאינו ניתן להתרה אלא בסייגים חריגים ביותר. יש זרמים שלא מאפשרים גירושין כלל, אלא רק "הכרזה על בטלות הנישואין" במקרים מסוימים כמו הטעיה, כפייה או חוסר כשירות. משמעות הדבר היא שבן או בת זוג נוצריים עלולים להישאר "כבולים" לנישואין, אף אם חדלו מלחיות יחד.

מקרים שבהם מתערב בית המשפט האזרחי

למרות הסמכות הבלעדית שניתנה לבתי הדין הכנסייתיים, יש מקרים בהם מתעוררת שאלה המחייבת מעורבות של בתי המשפט האזרחיים. למשל, בענייני משמורת קטינים, חלוקת רכוש או מזונות, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר, ייתכן שהליכי הגירושין עצמם יתרחשו במסגרת טריבונל דתי, אך נושאים נלווים יקבלו מענה במסגרות אזרחיות. לעיתים זה יוצר חיכוך, ולעיתים קושי בניהול הליך אחיד והוגן לשני הצדדים.

אי שוויון בין בני הזוג – סוגיות מגדריות

באחד המקרים שטיפלתי בהם בעבר, נתקלנו במצב שבו האישה ביקשה להתיר את הנישואין לאחר שנים של פירוד, אך הכנסייה הקתולית סירבה. בניגוד לגישה השוויונית שמקודם במשפט האזרחי, הדין הכנסייתי במקרים רבים נוקט כללים שהיום נראים מיושנים – לדוגמה, חובת ציות של האישה, או הכרה בזכויות יתר לגברים בענייני גירושין. במקרים כאלה, בני זוג נוצרים מוצאים את עצמם במבוי סתום, מבלי כל אפשרות מעשית לממש את זכותם האישית לחיים חדשים.

פתרונות מעשיים – הכרזה על ביטול נישואין

כפי שציינתי קודם, בחלק מהכנסיות האפשרות היחידה להיפרד היא דרך הכרזה על בטלות הנישואין (Annulment). מדובר בהליך בו בוחנים האם מתקיים פגם יסודי שהופך את הנישואין לבטלים מלכתחילה – למשל, נישואין ללא הסכמה מודעת, נישואין שנכפו, או מקרים של מצג שווא חמור. לעיתים נדרש תהליך חקירה ארוך ובירוקרטי, ובלא ייעוץ מתאים בן הזוג עלול למצוא את עצמו משותק משפטית במשך שנים.

מעמד אישי של נוצרים ממוצא מעורב

במקרים לא מעטים, בני זוג נוצרים בישראל משתייכים לעדות דתיות שונות – למשל, אחד יווני-אורתודוקסי והשני קתולי. שאלת הסמכות השיפוטית במקרים כאלה יכולה להיות מורכבת: על איזו כנסייה חל הדין? מי מוסמך לדון בגירושין? לעיתים נדרש תיאום בין שתי מערכות דתיות, ולעיתים הצדדים פונים לבתי המשפט העליון בשאלות מקדמיות הנוגעות לסמכות. מדובר באתגרים משפטיים שאני עצמי ראיתי שהותירו לקוחות בהמתנה משפטית ארוכה, עד להכרעה ברורה בסמכויות.

התמודדות עם פסיקות סותרות או עיכובים

המציאות המשפטית בה נוצרים כפופים למערכת דתית לא ישראלית, מקשה על אכיפת החלטות או קביעות. למשל, בית דין כנסייתי יכול להכריז על סירוב להכיר בגירושין, אך ייתכן ובני הזוג כבר אינם חיים יחד שנים רבות. המדינה מוצאת עצמה חסרת אונים מול פסיקות שניתנות בגוף דתי שאינו נאמן לדין האזרחי. זה יוצר מצב בו ההיבט הדתי אינו מאפשר המשך חיים תקינים מצד האזרחי.

• לא ניתן לפתוח תיק גירושין בכנסייה ללא הסכמת שני הצדדים
• ביטול נישואין מחייב עמידה בתנאים מחמירים מאוד
• בתי הדין הכנסייתיים אינם כפופים לפסיקות של בג"ץ, אך לעיתים יש התערבות עקיפה
• הכרעה בענייני רכוש, ילדים ומזונות לא ניתנת במסגרת הכנסייה – אלא בבתי המשפט האזרחיים

בעיות רישום במשרד הפנים

אחת הסוגיות שהן אולי פחות דרמטיות משפטית, אך בהחלט משמעותית ביומיום, היא רישום סטטוס אישי. יש מקרים בהם הכנסייה מסרבת לאשר את הגירושין, ומשרד הפנים לא מוכן לעדכן את הרישום. כאן נוצר פער בו במציאות בני הזוג נפרדים לחלוטין, אך רשמית טרם הוכרו בגירושין. מעבר לפן המוסרי, זה יכול לפגוע ביכולת להינשא מחדש או להוציא מסמכים שונים.

מסקנה: הצורך בהגמשה או בחקיקה משלימה

המצב הקיים משקף מערכת משפטית שעדיין פועלת על בסיס הסדרים היסטוריים מתקופת המנדט. היום, כאשר מדינת ישראל מחויבת לחופש דת ולשמירה על זכויות הפרט, יש מקום לבחון כיצד ניתן לגשר בין הדין הכנסייתי לבין עקרונות יסוד משפטיים של הגינות, שוויון וחירות אישית. כל מקרה של גירושין בין נוצרים בישראל דורש הבנה עמוקה של הדין הדתי, לצד שליטה בהיבטים האזרחיים – רק כך ניתן לנהל הליך מכובד ויעיל עבור כל הצדדים המעורבים.