עסקים ואנשים פרטיים שמנהלים פעילות חוצת גבולות, נתקלים לא אחת בשאלה איך להימנע מתשלום מס כפול על אותה הכנסה. במסגרת העבודה המשפטית השוטפת שלי בתחום דיני המס, זכיתי ללוות מקרים שבהם הסכמים בין מדינות מילאו תפקיד מרכזי בפתרון אתגרים כאלה. אחת הדוגמאות הבולטות היא אמנת כפל המס בין ישראל לקפריסין, שמספקת הסדרים חשובים עבור אנשי עסקים, משקיעים וחברות הפועלות בין שתי המדינות.
מהי אמנת כפל מס בין ישראל לקפריסין?
אמנת כפל מס בין ישראל לקפריסין היא הסכם בינלאומי שנועד למנוע חיוב מיסים כפולים על אותם הכנסות הן בישראל והן בקפריסין. האמנה קובעת את כללי המיסוי על סוגי הכנסות שונים, כגון דיבידנדים, ריבית ותמלוגים, ומסדירה את אופן שיתוף הפעולה בין רשויות המס של שתי המדינות.
עקרונות בסיסיים באמנה
האמנה בין ישראל לקפריסין מבוססת על עקרונות שנועדו ליצור הקצאת סמכויות בין המדינות החתומות. הכוונה היא לקבוע מי יגבה מס ובאיזה שלב, על פי סוג ההכנסה. לדוגמה, כאשר אדם ישראלי מקבל דיבידנד מחברה קפריסאית, האמנה מגדירה איזו מדינה זכאית למסות את ההכנסה ומה שיעור המס שיחול עליה. אחת התובנות שחשוב לשים אליהן לב, היא שלרוב קיימת אפשרות לזיכוי מס, כלומר, באמתלה להזדכות על מס ששולם במדינה אחת במסגרת החישוב בישראל.
אילו סוגי הכנסות מוסדרים לפי האמנה?
האמנה חלה על מגוון רחב של סוגי הכנסות. מבין המרכזיים שבהם:
- דיבידנדים – חלוקת רווחים מחברה לבעלי מניות
- ריביות – הכנסות מריבית על כספים שהושקעו או ניתנו בהלוואה
- תמלוגים – תמורה בגין שימוש בנכסי קניין רוחני כמו פטנטים, מותגים או זכויות יוצרים
- רווחי הון – רווחים ממכירת נכסים כמו מניות או מקרקעין
- הכנסות מעבודה – שכר עבודה או הכנסה מקצועית
בכל אחד מהמקרים, האמנה מציעה הסדר ייחודי: לעיתים היא מעניקה בלעדיות למדינה אחת ולעיתים מגבילה את שיעור המס שהמדינה הזרה רשאית לגבות.
הקלות וחסכונות במס
ניסיון העבר מלמד כי שימוש מושכל בהוראות האמנה יכול להוביל להפחתה משמעותית בחיובי המס. לדוגמה, במקרה היפותטי בו תושב ישראלי מחזיק במניות של חברה קפריסאית ומקבל ממנה דיבידנדים, שיעור ניכוי המס בקפריסין עשוי להיקבע בשיעור מופחת, בהתאם לסעיפי האמנה. יתרת המס תשולם בישראל, עם אפשרות לקבלת זיכוי בגין מה שכבר נוכה בקפריסין, וכך להימנע מתשלום כפול מיותר.
תנאים לזכאות להטבות לפי האמנה
כדי ליהנות מהטבות המוסדרות באמנה, יש לעמוד בתנאים מסוימים. אחד המרכזיים שבהם הוא היותו של הנישום "תושב" של אחת מהמדינות, בהתאם להגדרה שניתנת באמנה ולא רק על פי הדין הפנימי של כל מדינה. לעיתים קיימת מחלוקת מהותית האם אדם נחשב תושב לעניין האמנה, במיוחד כאשר יש לו קשרים כלכליים, משפחתיים או חברתיים בשתי המדינות.
בנוסף, נדרש להציג אישורים מתאימים לרשות המס המקומית, לדוגמה אישור תושבות חתום מרשות המסים בישראל.
הוראות ייחודיות שמצריכות תשומת לב
בחלק מהמקרים, האמנה כוללת הוראות ייחודיות שדורשות בחינה מדוקדקת. דוגמה לכך היא סעיף העוסק ב"מוסד קבע" – מצב שבו פעילות עסקית במדינה זרה נחשבת כבעלת נוכחות פיזית שמחייבת במס מקומי. אם למשל חברה ישראלית מחזיקה בקפריסין משרד מהותי או סניף, ייתכן שחלק מרווחיה ימוסו גם בקפריסין.
כמו כן, האמנה כוללת הוראות נגד ניצול לרעה של הטבות מס, מה שמכונה באנגלית Principal Purpose Test (PPT). משמעות הדבר היא שאם מבנה הפעילות נעשה במטרה עיקרית לקבלת יתרון מס, ייתכן שההטבות לא יוכרו.
שיתוף פעולה בין רשויות המס
האמנה כוללת גם מנגנונים של חילופי מידע בין רשויות המס של ישראל וקפריסין. באופן מעשי, הדבר מאפשר לרשויות לבצע בדיקות צולבות ביחס להכנסות, ניכויים ודיווחים. מניסיוני, יש להקפיד על שקיפות מלאה מול רשויות המס, שכן מסירת מידע חלקי או שגוי עלולה להוביל לסנקציות משמעותיות.
כדאי לדעת כי חילופי המידע נעשים בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים של ה-OECD, ומספקים לרשויות כלים יעילים להתחקות אחר נכסים והכנסות חובקי עולם.
מתי כדאי לבחון את תחולת האמנה?
בכל עסקה או פעולה שמערבת פעילות עסקית או פיננסית בין ישראל לקפריסין, חשוב לבדוק מראש את תחולת האמנה. בין אם מדובר ברכישת נכס נדל"ן בקפריסין, פתיחת חברה, השקעה פרטית או עבודה שכירה – הבנת משמעות האמנה יכולה למנוע חבות מס בלתי צפויה.
בנוסף, במקרים של פירוק חברות, מיזוגים בינלאומיים או העברת מניות, יש מקום לבדוק האם ניתן לנצל את הוראות האמנה באופן שימנע מס כפול או יפחית את הנטל המסחרי הכולל.
עדכונים ושינויים באמנה
האמנה עודכנה בעקבות אימוץ המלצות ה-OECD בתחום מניעת תכנון מס אגרסיבי, בין היתר באמצעות יישום המודל הרב-צדדי (MLI). המשמעות היא שחלק מההוראות הישנות עודכנו, נוסף לחץ לחידוד קריטריונים לזכאות להטבות מס ולהפחתת ניצול לרעה של אמנות מס.
לכן, גם מי שהיה רגיל לעבוד לפי כללי האמנה הישנה, חייב לבדוק מחדש את הסדרי המס הרלוונטיים, כדי להבטיח עמידה בדרישות הנכונות ולהימנע מהפתעות לא רצויות.
