בשנים האחרונות, חוקי הדיון האזרחי בישראל עוברים שינויים משמעותיים במטרה להקל על העומס בבתי המשפט ולעודד פתרונות חלופיים ליישוב סכסוכים. אחד המהלכים המרכזיים שנכנסו לתוקף הוא "גישור חובה", שמחייב צדדים להליך אזרחי לנסות לפתור את המחלוקת באמצעות הליך גישור לפני שהם פונים לניהול משפט מלא.
מהו גישור חובה?
גישור חובה הוא הליך יישוב סכסוכים שבו מחייב החוק את הצדדים לנסות להידבר ולהגיע להסכמה לפני פנייה לבית המשפט. מטרתו היא להפחית עומס על בתי המשפט ולעודד פתרון סכסוכים בהסכמה. ההליך מתנהל בפני מגשר ניטרלי ומאפשר לצדדים להביע עמדותיהם בצורה חופשית. אם לא מושגת הסכמה, הם רשאים להמשיך להליך משפטי.
יתרונות הגישור בהשוואה להליך משפטי
אחד היתרונות המרכזיים של גישור הוא היכולת לנהל הליך מהיר, חסכוני וגמיש יותר מההליך המשפטי. בניגוד לבית המשפט, שבו ההליך מוכתב על פי סדרי דין נוקשים, בגישור יש לצדדים שליטה גבוהה יותר הן על קצב ההתקדמות והן על אופי ההסכמות שיתקבלו. התהליך מאפשר גם שמירה על סודיות, בניגוד לפסק דין שנוסף למאגרי הפסיקה הפומביים.
בנוסף, ההסכם שמושג בגישור לרוב מביא לפתרונות יצירתיים שלא בהכרח היו מתקבלים בבית המשפט. מכיוון שהליך הגישור מבוסס על הידברות, יש לו פוטנציאל להפחית מתחים ולהשאיר מערכות יחסים עסקיות או אישיות במצב טוב יותר מאשר פסק דין מחייב שמוכרע על ידי שופט.
הליכי הגישור שמחייבים את הצדדים
גישור חובה חל בעיקר בתביעות אזרחיות מסוימות שבהן יש אינטרס שהצדדים ינסו להגיע להבנות לפני הכרעה שיפוטית. כך למשל, בתביעות מסחריות, תביעות בין שותפים או מקרים של סכסוכים קהילתיים, החוק מחייב את הצדדים להשתתף לפחות בפגישה אחת עם מגשר. אם הפגישה אינה מביאה להסכמה, הצדדים רשאים להמשיך לבית המשפט.
השופט הוא זה שבמקרים מסוימים מחייב את הצדדים לפנות להליך גישור גם כאשר לא מדובר במקרים שבהם החוק קובע חובה ראשונית. יש לכך יתרון, משום שהליך זה מפחית משמעותית את מספר הדיונים האינסופיים ויכול להוביל להסכמות מהירות ויעילות.
שלבי ההליך והחופש ההסכמי
השלב הראשון בגישור חובה הוא קביעת פגישת גישור ראשונית (המכונה גם "פגישת מהו"ת" – מידע, היכרות ותיאום). בפגישה זו, המגשר מסביר לצדדים על ההליך, על היתרונות שלו ועל האופן שבו ניתן להגיע להסכם. אם לאחר פגישה זו אין רצון משותף להמשיך בתהליך, הצדדים רשאים לחזור למסלול המשפטי הרגיל.
במידה והצדדים מחליטים להמשיך בגישור, המגשר מסייע לנהל משא ומתן, להבין את האינטרסים האמיתיים של כל צד ולמצוא פתרון הולם. ישנם מקרים שבהם הגישור מסתיים במהירות, אך לעיתים הוא מצריך מספר מפגשים עד לגיבוש פשרה מוסכמת.
חובת תום הלב ומשמעת הגישור
כיוון שמדובר בהליך חובה בחלק מהמקרים, חשוב לציין כי לצדדים ישנה חובה לנהוג בתום לב במהלך הגישור. כלומר, אין מקום לשימוש בטקטיקות של סחבת מכוונת או התחמקות מהשגת פתרון אמיתי. גישור אינו נועד להיות הליך טכני בלבד, אלא דרך לגיטימית לנסות להגיע לשיתוף פעולה.
- במהלך הגישור, מידע שנחשף בפני המגשר אינו יכול לשמש נגד הצדדים אם העניין יחזור לבית המשפט.
- הימנעות מהשתתפות בגישור יכולה להוביל לסנקציות, כמו חיוב בהוצאות.
- אם ההליך מסתיים בהסכמה, ניתן להעניק להסכם תוקף של פסק דין.
מתי הגישור אינו אפקטיבי?
למרות היתרונות הרבים, ישנם מקרים שבהם גישור אינו מתאים. למשל, כאשר מדובר בסכסוך שדורש הכרעה עקרונית שמבוססת על פרשנות חוק, ייתכן כי ניסיון לפשרה אינו מועיל. גם בסכסוכים שבהם אחד הצדדים אינו נכון לשיח אמיתי או משתמש בגישור כטקטיקה למשיכת זמן, ייתכן שיש טעם לפנות ישירות לבית המשפט.
במקרים כאלה, מערכת המשפט עדיין מאפשרת לצדדים להשתחרר מההליך אם הם משוכנעים שאין בו תועלת אמיתית עבורם. עם זאת, מומלץ לנצל את ההזדמנות לבחון אפשרות של פתרון מוסכם לפני קבלת החלטה סופית.
התפתחות הגישור בישראל והשלכות עתידיות
מערכת המשפט הישראלית ממשיכה להרחיב את הליך הגישור ככלי מקובל ליישוב סכסוכים. אחד השינויים הצפויים בעתיד הוא הרחבת התחולה של הליך זה כך שיכלול גם סוגי תביעות נוספים. כמו כן, ככל שהמודעות לתהליך תגבר, ייתכן שגם צדדים פרטיים ועסקיים יעדיפו לפנות אליו עוד לפני פתיחת הליך משפטי.
בהקשר רחב יותר, העלאת קרנה של תרבות הגישור תאפשר שיפור משמעותי בפתרון מחלוקות ללא צורך בהתדיינויות משפטיות ארוכות. ככל שהצדדים יראו בגישור אפשרות אמיתית ולא רק הליך טכני חובה, יהיה קל יותר להגיע להסכמות שמועילות לכל המעורבים.
