רשלנות רפואית רופא עיניים – עילות נפוצות ודגשים משפטיים

עיניים הן איבר קריטי לתפקוד היומיומי שלנו, וכל פגיעה בהן, ולו הקלה ביותר, עלולה להשפיע משמעותית על איכות החיים. מרבית הטיפולים ברפואת עיניים נעשים בצורה מקצועית וזהירה, אבל מקרים של רשלנות בתחום זה אינם נדירים. לאורך השנים טיפלתי בעשרות תיקים שבהם מטופלים חוו הידרדרות בראייה – לעיתים בלתי הפיכה – לאחר בדיקות, ניתוחים או טיפולים שלא בוצעו על פי הסטנדרטים המצופים. ברוב המקרים, הפגיעה נבעה מטעויות שניתן היה למנוע.

כשל בזיהוי ואבחון מוקדם של מחלות עיניים

אחת הסיבות המרכזיות לתביעות רשלנות רפואית בתחום העיניים היא אבחון שגוי או איחור ניכר בזיהוי מצב רפואי. מחלות כמו גלאוקומה, ניוון מקולרי או היפרדות רשתית דורשות טיפול מיידי ולעיתים אפילו ניתוח חירום. כשאבחון כזה מתעכב, הנזק לראייה עלול להפוך לבלתי הפיך.

לדוגמה, אם מטופל מדווח על ירידה פתאומית בראייה והרופא מאבחן זאת כלחץ זמני או בעיה לא מהותית, אף על פי שסימני האזהרה מצביעים על היפרדות רשתית – ייתכן שקיימת עילה לרשלנות. במקרים כאלה, יש לבחון האם רופא אחר, תחת אותן נסיבות, היה פועל אחרת ומסיק כי יש צורך בהפניה מיידית לטיפול מתקדם.

כשלים בביצוע ניתוחים עיניים

ניתוחים להסרת קטרקט, תיקון פזילה, או טיפולים בלייזר הם הליכים נפוצים ביותר. למרות שלרוב הם פשוטים יחסית, הם מחייבים מיומנות גבוהה וזהירות קפדנית. רופאים שמבצעים טעויות בזיהוי העין המנותחת, בחישוב עדשות תוך-עיניות או באי הקפדה על סטריליות, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.

במקרים מסוימים, הנזקים יכולים לכלול עיוורון חלקי או מלא, ראייה כפולה או זיהומים חמורים בעין. כאן חשוב לבדוק אם הרופא פעל לפי הפרקטיקה המקובלת, ואם נקט בכל האמצעים המקובלים שמטרתם למנוע תוצאה מזיקה.

אי מסירת מידע והיעדר הסכמה מדעת

עוד בעיה שמופיעה לא מעט, היא טיפול רפואי שניתן למטופל מבלי שנמסרו לו כל הסיכונים האפשריים בצורה ברורה. החוק הישראלי מחייב כל רופא למסור למטופל הסבר מלא על ההליך, על הסכנות הכרוכות בו, אפשרויות טיפול חלופיות והתוצאות האפשריות.

אם מבוצע ניתוח להסרת קטרקט והמטופל לא קיבל הסבר אמיתי על הסיכון האפשרי לראייה – והסיכון הזה מתממש – ייתכן שיהיה ניתן להוכיח כי ההליך נעשה ללא הסכמה מדעת. הפסיקה בישראל קבעה לא פעם שמידע חלקי או בלתי מספק מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל, ועלולה להיחשב כרשלנות.

טיפול לא הולם לאחר ההליך הרפואי

המעקב הרפואי לאחר כל פרוצדורה עינית חשוב לא פחות מההליך עצמו. לעיתים, נדרש ניטור יומיומי או שינוי מיידי של טיפול התרופתי. מטופלים שהוזנחו לאחר הטיפול, או שלא הופנו לבדיקות המשך במועד, עלולים לסבול מהחמרת מצב הרפואי.

לדוגמה, מטופל שנותח להסרת גלאוקומה ונדרש למעקב לחץ תוך-עיני, חייב להגיע לביקורת תכופה. אם הרופא מתעלם מתלונות לאחר הניתוח, או אינו בודק את מדדי הלחץ המתאימים, ייתכנו החמרה ונזק עצבי קבוע.

מתי נוצר עילות לתביעת רשלנות רפואית?

• כאשר מוכח קשר סיבתי בין הפעולה הרפואית לבין הנזק שנגרם
• כאשר ברור שהרופא חרג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת
• כשהמטופל לא קיבל מידע מהותי או הסכמה מדעת
• כאשר ההליך בוצע בצורה לא מיומנת או רשלנית

כמובן שאין די בעצם קיומו של נזק כדי לבסס תביעה. יש להראות שהנזק לא היה מתרחש אילו הרופא היה פועל לפי הסטנדרט המקצועי המצופה ממנו.

מה כוללת הבדיקה המשפטית?

במקרים בהם עולה חשש לרשלנות רפואית, יש לבצע בדיקה משפטית מעמיקה. הרכיב המרכזי נוגע לחוות דעת רפואית – יש לבחון אם טיפול או אבחון מהווה סטייה מהנורמות הרפואיות המקובלות.

התהליך המשפטי כולל גם בירור נסיבות המקרה, איסוף תיעוד רפואי מלא, קבלת חוות דעת של רופא עיניים עצמאי, והערכת שיעור הנזק, לרבות פגיעה תפקודית, אובדן כושר עבודה ונזק נפשי.

דוגמאות היפותטיות להמחשה

• מטופלת בת 65 שעוברת ניתוח קטרקט ושוברת את הקרנית עקב שימוש בעדשה שגויה – בדיעבד מתברר כי הוזמנה לה עדשה שלא מתאימה למידות העין.
• צעיר שמגיע לבדיקת ראייה ומתלונן על נקודות שחורות בשדה הראייה. הרופא מתעלם מהתסמינים – כעבור שבועיים היפרדות רשתית שדורשת ניתוח חירום. אילו היה מקבל הפניה מיידית, הנזק היה נמנע.
• גבר בן 40 שנדרש לטיפול לייזר לגלאוקומה, אך לא הוסבר לו כי יתכנו תופעות לוואי קבועות. לאחר הטיפול – ראייה היקפית נפגעת לצמיתות.

התיישנות, פיצויים ומה ניתן לקבל

ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית בישראל היא שבע שנים ממועד האירוע. עם זאת, כאשר הנזק מתגלה רק מאוחר יותר, המועד הקובע עשוי להיות יום גילוי הנזק, במיוחד כשמדובר בנזקים מתמשכים או כאלה שלא ניכרים מיד.

פיצוי בגין רשלנות רפואית בתחום רפואת העיניים יכול לכלול מרכיבים של נזק ממוני (הוצאות רפואיות, אובדן שכר) ונזק לא ממוני (כאב וסבל, אובדן איכות חיים). בתי משפט מתייחסים בכובד ראש לנזקים עיניים משום השפעתם הרחבה על התפקוד היומיומי.

סיכום ביניים על חשיבות הזהירות ברפואת עיניים

הראייה היא אחד התחושים המרכזיים ביותר לאדם. לכן כל טעות בטיפול או בהליך רפואי בעיניים, דורשת בחינה מדוקדקת של אמות המידה שבהן פעל הרופא. לא כל פגיעה בראייה נובעת מרשלנות, אך בכל מקרה שבו יש חשד כי הרופא לא פעל לפי הציפייה מהרופא הסביר – מומלץ לערוך בירור יסודי. במקרים מסוימים הדבר יוביל לתביעה מוצדקת בגין רשלנות רפואית.