בעת שנקלעים למצב של חדלות פירעון, נבחנות העסקאות שביצע החייב בתקופה שקדמה להליך, במטרה למנוע פגיעה בזכויות הנושים. אחד הכלים המשפטיים המרכזיים לכך הוא ביטול הענקות שבוצעו ללא תמורה או בתמורה חלקית, בהתאם להוראות החוק.
מהו סעיף 220 לחוק חדלות פירעון?
סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עוסק בביטול הענקות שבוצעו לפני פתיחת הליכי חדלות פירעון. בהתאם לסעיף, ניתן לבטל הענקות שנעשו ללא תמורה או בתמורה חלקית, אם הן פגעו ביכולתם של הנושים להיפרע מחובות החייב. הסעיף קובע נסיבות וזמנים שבהם הענקה תיחשב פסולה, ומאפשר לבית המשפט להורות על השבת הנכסים לקופת הנשייה.
מתי ייחשב העברת נכסים להענקה פסולה?
כאשר חייב מעביר רכוש, כספים או זכויות לצד שלישי ללא תמורה – או בתמורה סמלית בלבד – זמן קצר לפני פתיחת הליכי חדלות פירעון, עולה החשד כי מדובר בניסיון להסתרת נכסים מפני נושים. החוק מאפשר לבטל עסקאות כאלו כדי להגן על קופת הנשייה ולמנוע העדפה בלתי הוגנת של גורמים מסוימים על פני אחרים.
הביטול מותנה בקיומם של קריטריונים מוגדרים, לרבות מסגרת הזמנים שבה בוצעה ההענקה והקשר שבין החייב למקבל ההענקה. כך למשל, הענקה לקרוב משפחה עשויה להיבחן ביתר חשדנות לעומת העברה שנעשתה לצד שלישי בלתי קשור.
תקופות התוקף והגבלת חופש הפעולה של החייב
המחוקק קבע טווחי זמן קונקרטיים שבמהלכם הענקה עשויה להתבטל. ככלל, ביהמ"ש רשאי לבטל הענקות שבוצעו עד שנתיים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון. כאשר מדובר בהענקה שנעשתה לקרוב של החייב, ניתן להאריך את תקופת הבחינה לעד ארבע שנים.
המטרה הברורה של קביעת מסגרת זמן היא למנוע שימוש לרעה בהליכי חדלות פירעון. חייבים אינם יכולים לנצל לרעה את המצב ולרוקן מתוכן את קופת הנשייה רגע לפני קריסתם הפיננסית.
החריגים לכלל – הענקות שאינן ניתנות לביטול
למרות הכלל בדבר ביטול הענקות, החוק מכיר בכך שיש מקרים שבהם הענקה לא תבוטל. לדוגמה:
- אם ההענקה בוצעה בתום לב וללא כל כוונה להבריח נכסים.
- כאשר החייב היה סולבנטי (בעל יכולת פירעון) במועד ההענקה.
- אם הוכח כי העסקה לא פגעה כלל בנושים.
כפועל יוצא מכך, בתי המשפט לא ימהרו לבטל כל הענקה, אלא יבדקו את כל הנסיבות הרלוונטיות לפני קבלת החלטה.
השבת נכסים לקופת הנשייה – כיצד זה נעשה?
במידה ובית המשפט קובע כי הענקה היא פסולה, הוא יכול להורות על השבת הנכסים שהועברו. השבת הנכסים נעשית ישירות לקופת הנשייה, ומאפשרת את חלוקתם בין הנושים השונים בהתאם לסדרי הקדימויות שנקבע בחוק.
בנוסף, אם הנכס שהועבר כבר מומש או נמכר, רשאי בית המשפט להורות על חיובו של מקבל ההענקה להשיב לקופה סכום כספי המקביל לערך הנכס במועד ההענקה.
דוגמאות מעשיות להמחשה
- חייב שמעביר דירה ללא תמורה לבן משפחה קרוב בתקופה הסמוכה להגשת בקשה להליך חדלות פירעון, כדי למנוע מהנושים להיפרע ממנה.
- בעל עסק שמקצה זכויות בנכס מסחרי לשותפו ללא תמורה רגע לפני קריסת החברה.
- מתן הלוואות בלתי סבירות לקרובים, ללא ציפייה ממשית להשבת הכספים.
במקרים כאלו, ככל שמתקבלת בקשה מצד הנושים או הנאמן לבטל את ההענקה, בית המשפט יבחן את הנסיבות ויכריע האם יש להחזיר את הנכסים לקופת הנשייה.
משמעות ההסדר עבור חייבים ונושים
חייבים נדרשים לפעול בזהירות בעת ביצוע העברות רכוש, בפרט כאשר הם נמצאים בחשש מחדלות פירעון. ניסיונות הברחת נכסים עלולים להוביל להשלכות חמורות, כולל ביטול העסקאות ואף חשיפה לסנקציות נוספות.
מנגד, נושים יכולים לפעול במהירות אם עולה חשד כי חייב הבריח נכסים. פנייה יזומה לבית המשפט בבקשה לביטול הענקה עשויה להשיב נכסים חשובים לקופת הנשייה ולשפר את סיכויי הגבייה.
