משמורת משותפת – גילאים, שיקולים ומרכזיות טובת הילד

מאת: אביתר רוזן | דין ומשפט

משמורת משותפת היא אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בהליך גירושים או פרידה של זוג עם ילדים. לאור השינויים החברתיים והמשפטיים שחלו בשנים האחרונות במערכת המשפט הישראלית, התפיסה המקובלת כיום מתמקדת בעיקר בטובת הילד, ולא בהכרח בשיקולים סטנדרטיים של מין ההורה או זכויותיו. השאלה "מאיזה גיל מתאפשרת משמורת משותפת?" נובעת מתפיסת הבגרות, ההבנה והצרכים של הילדים בגילאים שונים.

מהי משמורת משותפת ומה היתרונות?

משמורת משותפת היא מצב שבו שני ההורים חולקים אחריות הורית על ילדיהם בצורה שוויונית מבחינת חלוקת הזמן, האחריות והקשר האישי. משמעות הדבר היא שהילד מבלה זמני שהות משמעותיים עם שני ההורים, והאחריות להחלטות הנוגעות איליו מתחלקת בין שניהם.

עמדת בתי המשפט התעדכנה במהלך השנים, וכיום נראה כי הערכאות מכירות ביתרונות המשמעותיים של משמורת משותפת, אשר מגבירה את הקשר בין הילדים לשני הוריהם. מחקרים מצביעים על כך שמשמורת משותפת עשויה להפחית את תחושת הלחץ והפערים הרגשיים של ילדים אחרי פרידה. עם זאת, יש לדאוג תמיד שטובת הילד היא השיקול המכריע, ולא הרצון של ההורים.

גילו של הילד בהקשר למשמורת משותפת

אין חוק חד-משמעי בישראל אשר קובע גיל מדויק שבו ניתן ליישם משמורת משותפת, אך פסיקות רבות של בתי המשפט משקפות התמקדות בגיל שבו הילד יכול להתמודד עם מעבר תדיר בין שני הבתים. לרוב, נבחנים צרכיו האישיים של הילד, יכולתו להסתגל למצב החדש, וכן מידת הנכונות של שני ההורים לשתף פעולה ולתקשר בצורה מיטיבה.

בעבר, נהוג היה לקשור גיל זה במידה רבה לכלל ה"חזקת הגיל הרך", שהייתה מעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 25). כלל זה קובע כי ילדים עד גיל 6 ימצאו, בדרך כלל, בחזקת האם. אולם, בשנים האחרונות ישנה מגמה לתעדף את עיקרון טובת הילד, גם כאשר מדובר בשינוי או חריגה מהחזקת הגיל הרך.

שיקולים עיקריים בקביעת משמורת משותפת

בתי המשפט בוחנים מספר שיקולים עיקריים לצורך קביעה האם משמורת משותפת היא הפתרון המיטבי עבור הילד, ובין היתר:

  • יכולת ההורים לתקשר ברמה מספקת ולהתנהל בשיתוף פעולה.
  • מוכנות שני ההורים להעניק לילד מסגרת יציבה מבחינה רגשית, פיזית וחינוכית.
  • מרחק גאוגרפי בין מגורי ההורים – ככל שיידרש נסיעה ארוכה או קשה מבחינה לוגיסטית, הדבר יכול להקשות על יישום משמורת משותפת.
  • רצונו של הילד, ככל שהוא בגיל ובשלות להבין את השלכות ההחלטה.

גילאים צעירים ומשמורת משותפת – דוגמאות מהפסיקה

בעוד שמגמת בתי המשפט כיום נוטה יותר להחלת משמורת משותפת גם עבור ילדים צעירים, הדבר תלוי במידה רבה בנסיבות המקרה. לדוגמה, ילד מתחת לגיל גן חובה עשוי להירתע משינויים חדים וקבועים במיקום המגורים. מצד שני, במקרים שבהם שיתוף הפעולה בין ההורים גבוה, יש אפשרות כי גם בגילאים צעירים תתאפשר חלוקה שוויונית.

מקרים מהפסיקה מצביעים על כך שבתי משפט אינם חוששים לדחות משמורת משותפת אם מתברר שהיא פוגעת ביציבות הרגשית או הפיזית של הילד. לדוגמה, במקרה שבו אחד ההורים מתגורר במרחק רב או כאשר קיים עימות מתמשך בין בני הזוג.

מסקנה: טובת הילד במרכז

משמורת משותפת אינה מתאימה לכל מצב או לכל גיל, והכרעת בית המשפט משקפת את שיקול הדעת הרחב שבוחן את טובת הילד בראייה הוליסטית. בעוד שישנן דעות שונות לגבי הגיל המתאים ביותר למשמורת משותפת, נראה כי ככל שהיכולת והבשלות של ההורים גדולה יותר, כך ניתן ליישם את המשמורת בגיל מוקדם יותר.

המידע המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי המותאם למקרה הספציפי שלך, יש לפנות לעורך דין.

לקבלת ייעוץ ללא התחייבות מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם:

    בשליחת טופס זה הנך מאשר/ת את תנאי השימוש ואת מדיניות הפרטיות באתר.