בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בתפיסת המשפחה והיחסים בין הורים לילדיהם לאחר גירושין. אחד ההיבטים המרכזיים שבו מתבטא שינוי זה הוא המעבר מתפיסת משמורת בלעדית של אחד ההורים לעבר מתן משקל הולך וגובר לאפשרות של משמורת משותפת. הפתרון הזה מדגיש את הצורך בשימור מעורבות משמעותית של שני ההורים בחיי הילדים גם לאחר פירוד זוגי.
מהי משמורת משותפת בגירושין?
משמורת משותפת היא הסדר שבו שני ההורים חולקים באחריות המשפטית והפיזית על ילדיהם לאחר גירושין. בהסדר זה, הילדים מבלים זמן משמעותי עם כל אחד מההורים, ושניהם משתתפים באופן פעיל בקבלת החלטות חשובות בחייהם. מטרת המשמורת המשותפת היא לשמור על יציבות רגשית ולמקסם את הקשר עם שני ההורים.
היתרונות המרכזיים של משמורת משותפת
משמורת משותפת טומנת בחובה יתרונות רבים לילדים ולהוריהם. בראש ובראשונה, היא מאפשרת להם לשמור על קשר רציף ומשמעותי עם שני ההורים. מבחינה רגשית, יציבות כזו יכולה להפחית את תחושת האובדן שחווים ילדים בגירושין ולספק להם תמיכה רגשית נאותה משני הצדדים.
מעבר לכך, קבלת החלטות משותפת על ידי ההורים מדגישה את האחריות ההורית המשותפת. יש בה כדי לחזק את תחושת השותפות ולמנוע תחושת "ניכור הורי", העולה לעיתים במקרים שבהם ההורה שאינו משמורן מרגיש שהוא נדחק לשוליים.
שיקולי בתי המשפט בקביעת משמורת משותפת
כאשר בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית המשמורת על הילדים, טובת הילד היא העיקרון המנחה הראשון במעלה. על פי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בית המשפט בוחן מהו הסדר המשמורת שיבטיח את טובת הילד בצורה מיטבית. אחד המדדים לכך הוא היכולת של כל אחד מההורים להעניק לילד סביבה יציבה, בטוחה ותומכת.
בתי המשפט מתייחסים למספר שיקולים מרכזיים: הקשר של כל אחד מההורים עם הילדים, יכולתם הכלכלית והזמינות הפיזית והרגשית שלהם. כמו כן, נבדקת רמת שיתוף הפעולה בין ההורים. כשקיימת תקשורת פתוחה ומכבדת ביניהם, זה מהווה אינדיקציה טובה לכך שמשמורת משותפת יכולה לעבוד בצורה יעילה.
מזונות ומשמורת משותפת – מה הקשר?
אחד הנושאים הטעונים ביותר בהליך המשמורת המשותפת הוא נושא המזונות. חשוב להבין שמשמורת משותפת אינה מבטלת באופן אוטומטי את חובת תשלום המזונות של ההורה שאינו עיקרי מבחינה כלכלית. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת מגמה בקרב בתי המשפט להפחית את שיעור המזונות כאשר מדובר במשמורת משותפת, בעיקר כאשר חלוקת השהות יחסית שווה והכנסות ההורים דומות.
בפסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בתמ"ש 919/15 (2017), הוחלט על שינוי משמעותי בגישת המזונות: כאשר משמורת הילדים מחולקת באופן שווה או קרוב לשווה, ואם הכנסת ההורים דומה, הנטל הכלכלי יתחלק בצורה מאוזנת יותר. בכך נקבע עקרון של שוויון בין ההורים בסוגיה זו.
כיצד להיערך למשמורת משותפת?
כדי שמשמורת משותפת תצליח, דרוש שיתוף פעולה מקדים ותכנון מוסכם בין ההורים. עיקר הדגש הוא יצירת מסגרת יציבה וברורה עבור הילדים. מסגרת כזו כוללת לוח זמנים יומי, חלוקת חופשות וחגים, וכן הסדרים לגבי נושאים תפעוליים כמו הסעות, חינוך ובריאות.
- תקשורת טובה: השקיעו ביצירת ערוץ קשר ברור ומכבד (לדוגמה, באמצעות קשר במייל או אפליקציות ייעודיות).
- גמישות: הכינו תוכנית שתאפשר התמודדות עם שינויים בלתי צפויים (לדוגמה, מחלה או אירועים חריגים).
- הסכמים ברורים: ערכו תוכנית הורית כתובה ומפורטת שתגדיר את תחומי האחריות של כל הורה.
האם משמורת משותפת מתאימה לכולם?
למרות יתרונותיה הרבים, ישנם מקרים שבהם משמורת משותפת אינה מתאימה. כך לדוגמה, כשהקשר בין ההורים רצוף עימותים, או כאשר אחד ההורים מתקשה לתפקד בעקבות בעיות אישיות או מקצועיות. גם מיקום גאוגרפי רחוק בין ההורים עשוי להוות חסם משמעותי, במיוחד אם הילדים נדרשים לעבור ממוסד חינוכי אחד לאחר.
במצבים כאלה, בית המשפט עשוי להעדיף הסדרי משמורת אחרים, שיבטיחו לילד יציבות מירבית, גם במחיר של מעורבות מופחתת מצד אחד ההורים.
השפעת הילדים על ההחלטה
כאשר מדובר בילדים בגילאים בוגרים יותר, בתי המשפט נותנים לעיתים משקל לעמדתם לגבי סוגיית המשמורת. עם זאת, חשוב לזכור שעמדת הילדים אינה מכרעת אלא חלק ממכלול השיקולים. השופט בוחן את הבגרות הרגשית של הילדים ואת האפשרות שהעמדה הושפעה מלחצים מצד מי מההורים.
סיכום
משמורת משותפת מציבה אתגרים לצד יתרונות משמעותיים. התמקדות בשיתוף פעולה, גמישות והצבת טובת הילד בראש סדר העדיפויות יסייעו להורים להבטיח את הצלחתה. ככל שההורים יהיו ערוכים בצורה מיטבית והחלטותיהם יתקבלו בצורה מושכלת, כך יוכלו ליצור מסגרת משפחתית יציבה ותומכת גם לאחר פירוק התא המשפחתי.
