עוד תביעות קטנות לפי מגבלות החוק והפסיקה

עולם המשפט כולל לא פעם דקויות שעלולות לבלבל גם מי שכבר פנה להליך משפטי בעבר. אחת מהדקויות האלו נוגעת להגשת תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות. בפועל, לא כל אחד יכול להגיש מספר לא מוגבל של תביעות קטנות במהלך השנה. יש לכך מגבלות שקבועות בחוק, אשר נועדו לשמור על איזון בין זכותו של הפרט לגשת לבית המשפט לבין הצורך להגן על המערכת מכל שימוש יתר או ניצול לרעה.

מה קובע החוק בעניין הגשת תביעות נוספות?

במהלך עבודתי יצא לי להיתקל באנשים שבטוחים כי מאחר שמדובר בבית משפט "לתביעות קטנות", ניתן לפנות אליו שוב ושוב ללא הגבלה. בפועל, סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, קובע מגבלות ברורות. על פי תקנות סדר הדין, אדם פרטי רשאי להגיש עד חמש תביעות קטנות בשנה קלנדרית, בעוד שתאגיד – רק שתיים. חריגה ממספרים אלו מחייבת קבלת אישור מראש מבית המשפט.

למה קיימת מגבלה על מספר התביעות?

ההגבלה לא נועדה להציב מכשול לאזרחים, אלא להבטיח שהליך התביעות הקטנות יישאר נגיש, מהיר ופשוט לכלל הציבור. הרציונל הוא למנוע מצב שבו תובע מסוים, ובמיוחד תאגיד, "מפציץ" את בתי המשפט בשלל תביעות קטנות, תוך העמסת יתר והכבדה על המערכת.

מלבד היבט זה, יש חשש מניצול לרעה של הפלטפורמה לצרכים כמו לחץ פסול על הצד שכנגד, קבלת פיצויים נמוכים בקביעות על ידי תביעות סרק חוזרות, או אף ניהול "עסק תביעות" לא רשמי, בעיקר כאשר מדובר בתובעים סדרתיים.

כיצד נקבע מועד מניין התביעות?

השאלה מתי מתחילים לספור את מספר התביעות השנתיות אינה נכנסת לתוך מורכבות של תאריכים עבריים או חישובים מורכבים. מדובר על שנה קלנדרית – מ-1 בינואר ועד 31 בדצמבר. אם אדם הגיש תביעה חמישית ב-31 בדצמבר, התביעה הבאה שתוגש תיחשב "עוד תביעה קטנה", גם אם ההגשה תתבצע למחרת, ב-1 בינואר, אלא אם כן עברה לשנה קלנדרית חדשה.

אישור חריג להגשת תביעות נוספות

מי שמעוניין להגיש תביעה מעבר לסף המותר, צריך להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט ישקול שיקולים של תום לב, מהות התביעה, היקף הנזקים הנטענים, האם מדובר בתביעות מאותו סוג או בנסיבות שונות, והאם מדובר באדם שמנצל את ההליך באופן שגרתי.

בפועל, קבלת האישור אינה עניין אוטומטי – גם אם התביעה לגיטימית. לכן יש להכין את הבקשה באופן זהיר, ולהסביר מדוע יש מקום לאפשר חריגה מהכלל.

הבדל בין אדם פרטי לתאגיד

המחוקק מבדיל בין אדם טבעי לתאגיד בכל הנוגע לסף הגשה של תביעות קטנות. ההנחה היא שתאגيدים (כגון חברות תקשורת, בנקים או חברות ביטוח) נוטים לפעול בצורה סדרתית ומסחרית יותר, ולכן הם מוגבלים עוד יותר. תאגיד שלא מקבל אישור להגשת תביעה נוספת יצטרך לפנות להליך רגיל בבית משפט שלום – דבר הכרוך בהליכים מורכבים יותר.

שאלות נפוצות מהשטח

• האם תגובה של הנתבע נספרת גם כן לטובת מניין התביעות? לא. רק תביעה חדשה שפותחת תיק בבית המשפט נחשבת במסגרת המגבלה.
• האם תביעה שהסתיימה בפשרה נספרת? כן. כל תיק תביעה שהוגש, בלי קשר לאופן סיומו – תקף במניין.
• ומה אם פתחתי תביעה אך ביטלתי אותה? במקרים מסוימים, אם התביעה בוטלה מידית או נדחתה טכנית, אפשר לטעון שאינה נחשבת – אך בדרך כלל כל תביעה שנרשמה במערכת נחשבת, גם אם הופסקה בשלב מוקדם.

מתי כדאי לשקול פנייה לבית משפט רגיל?

כאשר מדובר במקרה שמצריך הגשת תביעה נוספת לאחר שמוצו התביעות המותרות, לעיתים שווה לשקול להגיש את התביעה במסגרת הליך רגיל בבית משפט השלום. אמנם ההליך מורכב יותר, אך בכך ניתן להימנע מהצורך בהגשת בקשה חריגה ואף לזכות בזכויות דיוניות נרחבות יותר.

במקרים מסוימים, תובעים סדרתיים פונים למינוי עורך דין ומכשירים את ההליך כתביעה רגילה, עם כל המשתמע מכך – גם מבחינת אגרות, גם מבחינת ייצוג, ולעיתים גם לוחות זמנים ארוכים יותר.

מהן ההשלכות של חריגה מהמגבלה ללא אישור?

אם אדם מגיש תביעה נוספת ללא לדעת שמדובר בחריגה מהתקנות – בית המשפט עלול למחוק את התביעה מבלי להיכנס לגופה. המשמעות היא אובדן זמן, עיכוב נוסף ואובדן האגרה במקרה הרלוונטי. לכן, חשוב לבדוק מראש את נתוני ההגשה במערכת בתי המשפט או להיעזר בגורם מקצועי אם יש ספק בעניין.

בתי המשפט רואים בחומרה תובעים שאינם מצייתים למגבלת המספר, במיוחד אם מדובר בתאגיד או אדם שפועל מתוך שיטתיות, מבלי לפנות לאישור מראש.

טיפים מעשיים מהניסיון שלי

• שמרו תיעוד של כל מועדי ההגשה בשנה – כך תוכלו לדעת מראש מתי חציתם את הסף.
• אם קיים ספק – חשוב לבדוק באינטרנט או לפנות למזכירות בית המשפט לגבי תיקי עבר.
• בכתיבת בקשה להגשת תביעה נוספת – היו קונקרטיים, תמציתיים, והסבירו מדוע מקרה זה מצדיק חריגה.
• אל תנסו "לעקוף" את המגבלה על ידי שינוי תיאור המקרה או פיצול של תביעה אחת למספר תביעות – זה עלול להתפרש כחוסר תום לב.

שיקולים מערכתיים והתנהלות נכונה

מערכת בתי המשפט לתביעות קטנות נועדה לשמר מענה מהיר בלי עורכי דין ובלי הליכים סבוכים. לכן, חשוב שכלל המשתמשים בה יכבדו את מסגרותיה. כאשר תובעים מקפידים על כללים, משתמשים באפשרות הזו בצורה נכונה ופועלים בשקיפות – המערכת יכולה להמשיך ולספק שירות יעיל לציבור הרחב.

עם השנים, למדתי שדווקא המקרים בהם אנשים שמרו על כללי המשחק וניסחו את טענותיהם מהותית – נענו גם כשהוגשו כחריג. תום לב ודיוק בפרטים הם לא רק ערכים – הם גם מגדילים את הסיכוי להצלחה.