עצמאים ודמי אבטלה: התפתחויות, פערים ופתרונות אפשריים

עצמאים בישראל נתקלים לא אחת במצבים שבהם הם נאלצים להתמודד עם עצירה זמנית או מתמשכת של פעילות עסקית, אם בשל בעיות בריאותיות, קשיים עסקיים או גורמים חיצוניים כדוגמת משברים כלכליים כלל-משקיים. בעוד ששכירים זכאים במקרים רבים לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, הרי שזכאות זו איננה מובנת מאליה עבור עצמאים. נושא זה עורר שיח ציבורי רחב בשנים האחרונות, וחלו בו שינויים רגולטוריים משמעותיים, אך עדיין קיימים פערים בתפיסת הזכאות של עצמאים לעומת שכירים.

מהם דמי אבטלה וכיצד הם מוגדרים בחוק?

דמי אבטלה הם תשלום שנועד להעניק רשת ביטחון כלכלית לאנשים שהפסיקו לעבוד מסיבות שאינן תלויות בהם ובכפוף לתנאי זכאות מסוימים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי. עבור שכירים, הזכאות לדמי אבטלה תלויה בין היתר בגילם של הזכאים, משך תקופת עבודתם טרם הפיטורים ושיעור השכר החודשי שלהם בתקופת האבטלה.

עד השנים האחרונות, עצמאים אינם נחשבו חלק ממסגרת הביטוח המספקת דמי אבטלה. הטענה המרכזית היא שעצמאים מנהלים את עסקיהם בצורה עצמאית ולא כפופים לתנאי עבודה מחייבים כמו שכירים. אולם, טענה זו מתעלמת מהעובדה שאובדן הכנסה של עצמאי יכול להתרחש גם במצבים שאינם בשליטתו, כמו פשיטת רגל, משברים במשק או תחרות מוגברת בענף.

התפתחויות בשנים האחרונות בזכאות לדמי אבטלה לעצמאים

בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה, נחשף באופן בולט הפער בזכויות הביטוח הלאומי בין עצמאים לשכירים. עצמאים רבים מצאו את עצמם ללא הכנסה או סיוע מותאם מהמדינה, דבר שדחף את המחוקק לבחון פתרונות של מתן מענה גם לאוכלוסייה זו.

בעקבות השיח הציבורי, גובשה מדיניות שקבעה מענקי הסתגלות זמניים לעצמאים שנפגעו בתקופה זו. מענקים אלה לא היו זהים לדמי אבטלה לשכירים, אך סיפקו מעין רשת ביטחון כלכלית חלקית. עם זאת, גם לאחר סיום המשבר נדמה היה שהדרישה לשינוי מהותי בביטוח הלאומי לטובת עצמאים מקבלת תמיכה נרחבת.

הפערים הקיימים בין עצמאים לשכירים

עצמאים, בניגוד לשכירים, נדרשים לשאת בעצמם בעלויות ביטוח לאומי המממנות כאמור את זכויות הביטוחיות. עם זאת, כיום עצמאים אינם יכולים לקבל את אותם סכומי דמי אבטלה להם זכאים שכירים, גם אם הפסקת פעילותם נגרמה בשל נסיבות שאינן בשליטתם הישירה.

עוד בעיה שעומדת בפני עצמאים נוגעת לעבודה שלעיתים הם עובדים "בהפסד" ובפועל אינם רואים הכנסות שוטפות מעסקיהם. מצב זה ממחיש עד כמה מורכבת המערכת בה פועלים עצמאים ומה הצורך במנגנון שמאפשר להם לקבל תמיכה בעת משבר.

כיצד ניתן להיערך ולמזער את הפערים?

• חיסכון אישי: עצמאים יכולים להקים קרן חיסכון אישית שתשמש אותם לזמני משבר בהם לא ייכנסו הכנסות. אף שלא מדובר בתחליף לדמי אבטלה, מדובר בצעד נבון לניהול פיננסי.
• ביטוח אובדן הכנסה: ישנן חברות ביטוח שמציעות מוצרי ביטוח שמפצים עצמאים במקרה של עצירת פעילות עסקית מסיבות מסוימות.
• מעורבות ציבורית: תמיכה בחקיקה שמטרתה לאפשר לעצמאים זכאות לדמי אבטלה בדומה לשכירים היא נושא חשוב שיש להעלות לסדר היום הציבורי.

כיוונים עתידיים אפשריים בחקיקה ובמשפט

בעתיד, ייתכן שהמחוקק בישראל יקבל החלטה לאמץ מודלים שנהוגים במדינות אחרות, שבהן עצמאים זכאים לביטוח אבטלה בדומה לשכירים, עם התאמות מיוחדות הנדרשות לאופי פעילותם. פתרון כזה יכול לכלול מנגנון הפרשות מותאם או קרן ייעודית שתנוהל במשותף על ידי המדינה והעצמאים עצמם.

כמו כן, ישנה אפשרות לשפר את המענקים הזמניים שניתנים בתקופות משבר כך שיכללו קריטריונים רחבים יותר לשיוויון בין מעמדות עובדים שונים במשק.